יותר מ-20% מהמבוגרים/ות ברחבי העולם סובלים/ות מכאב כרוני. מהם הגורמים הפיזיולוגיים האפשריים לכאב כרוני, האם הוא מוגדר רק על-פי משך הזמן, אילו סוגי כאב קיימים ומהם הטיפולים האפשריים? התשובות בפנים
הרפואה מסווגת את הכאב לשלושה מנגנונים פתופיזיולוגיים עיקריים:
כאב מעורב (Mixed Pain):
מצב שבו קיים שילוב של שני המנגנונים בו-זמנית. זהו המצב השכיח ביותר במקרים של כאב כרוני מורכב. דוגמאות לכאב משולב כוללות כאבי גב כרוניים (המערבים דלקות שרירים ולחץ עצבי), כאבים ממקור סרטני ועוד.
חלוקת הכאב לפי תחומים קליניים מאפשרת למקד את הטיפול במקור הבעיה. להלן הסיווגים הנפוצים ביותר והגישות הטיפוליות המקובלות:
פגיעה במפרקים או בעצמות גורמת לרוב לשחרור של חומרים מעוררי דלקת (פרוסטגלנדינים). אלו מגרים את קצות העצבים באזור ושולחים אותות למוח על הנזק שנגרם. ישנם מספר סוגים של כאבים כרוניים אורתופדיים, להלן מספר דוגמאות שכיחות:
הטיפול התרופתי מותאם אישית לפי עוצמת הכאב וההיסטוריה הרפואית:
כאב נוירופתי הוא סוג מסוים של כאב שמקורו בתקלה "במערכת ההולכה" עצמה, כלומר פגיעה בקצוות העצבים המובילה לשליחת אותות שגויים למוח המתפרשים ככאב. מטופלים/ות מתארים לא פעם סוג זה של כאב כמעין "סערה חשמלית", אשר יכולה להרגיש כמו זרמי חשמל, תחושת שריפה עזה, דקירת סיכות ואף תחושת קור קיצונית. ישנם סוגים שונים של כאב נוירופתי הנגרמים עקב מחלות או פגיעות שונות, להלן שתי דוגמאות שכיחות:
בכאב ממקור עצבי, המטרה העיקרית היא "להרגיע" את המערכת העצבית המגורה ולשפר את התפקוד היומיומי של המטופל.
הטיפול התרופתי בכאב נוירופתי נבדל מטיפול בכאב רגיל ומתמקד בייצוב ההולכה החשמלית של העצבים:
כאשר הכאב ממוקד במסלול עצבי ספציפי, ניתן להתערב ישירות במערכת ההולכה:
במקרים שבהם הטיפולים השמרניים נכשלים, קיימת אפשרות להשתלת מכשיר לגרייה עצבית. מכשיר זה שולח פולסים חשמליים חלשים לחוט השדרה הממסכים את אותות הכאב ומחליפים אותם בתחושת עקצוץ.
הטיפול בכאב שנותר לאחר התערבות כירורגית דורש גישה רב-מערכתית, שכן הכאב נובע לרוב משילוב של נזק עצבי (נוירופתי) ושינויים ברקמות הרכות באזור הצלקת.
זהו נדבך קריטי שמטרתו להחזיר למטופל את היכולת להשתמש באזור המנותח ולמנוע היחלשות שרירים:
הטיפול התרופתי מתמקד לרוב בהרגעת מערכת העצבים שהפכה לרגישה מדי בעקבות הטראומה הניתוחית:
הזרקה מונחית אולטרסאונד או שיקוף של חומרי אלחוש וסטרואידים סביב העצב האחראי על האזור הכואב. פעולה זו יכולה להפסיק את מעגל הכאב ולספק הקלה ממושכת.
במקרים של כאב עמיד שאינו מגיב לטיפולים שמרניים, רפואת הכאב מציעה פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כמו השתלת מכשיר לגרייה עצבית. אלה הן אלקטרודות זעירות המושתלות בתוך תעלת השדרה השולחות פולסים חשמליים חלשים. פולסים אלו "ממסכים" את אותות הכאב המגיעים מאזור הניתוח ומחליפים אותם בתחושת עקצוץ עדינה, ובכך מונעים מהמוח לפרש את האותות ככאב.
האגן, והיותו אזור מפגש בין מערכת השתן, העיכול והמין. ישנן מספר סיבות לכאב אגן כרוני, בהן:
הטיפול בכאב אגן כרוני נחשב לאחד האתגרים הגדולים ברפואת הכאב, בשל הצורך בגישה רב-תחומית המשלבת מספר התמחויות. למעשה, אחד האתגרים המשמעותיים בטיפול, המהווה חלק מרכזי ממנו, הוא ביצוע של אבחנה מבדלת, שלילה וזיהוי של שילובים בין גורמים גניקולוגים, אורולוגים ונוירולוגים אשר הובילו להתפתחות הכאב.
כאבי ראש כרוניים מוגדרים לרוב ככאבים המופיעים למעלה מ-15 ימים בחודש, במשך תקופה של לפחות שלושה חודשים. מדובר בקטגוריה רחבה הכוללת כאבים ממקור עצבי, כלי דם (וסקולריים) ופגיעות מבניות.
שילוב של תרופות למניעת התקפים (נוגדי פרכוסים או נוגדי דיכאון במינונים ייעודיים לכאב) הניתנות דרך הפה, ובמקרים של התקפים עמידים מתן עירויים תוך- בבית החולים להרגעה מהירה של מערכת העצבים.
הזרקות של בוטוליניום טוקסין לפי פרוטוקול מוגדר. שיטה זו הוכחה כאפקטיבית בהפחתת מספר ימי המיגרנה בחודש.
זריקות חדישות המנטרלות חלבון ספציפי המעורב ביצירת התקף המיגרנה.
הזרקה של מאלחשים וסטרואידים לעצבים האחראיים על אזורי הראש הכואבים, כמו העצב האוקסיפיטלי (בבסיס הגולגולת), כדי "לכבות" את נתיב העברת הכאב.
פרוצדורה שבה מבצעים הרס מבוקר של העצבים האחראיים על הולכת הכאב מהאיבר הנגוע או מאזור הטיפול. הצריבה יכולה להתבצע באמצעות חום (גלי רדיו), קור קיצוני או הזרקת חומר כימי, ובכך היא מנתקת לצמיתות או לטווח ארוך מאוד את נתיב העברת הכאב.
לסיכום, כאב כרוני הוא מצב מורכב ורב-ממדי הדורש גישה טיפולית מעבר לשיכוך סימפטומים זמני. המפתח להצלחה טמון באבחון מדויק של המנגנון הפתופיזיולוגי העומד בבסיס הכאב – בין אם הוא אורתופדי, נוירופתי או מעורב. ליווי של רופא מומחה בעל ניסיון בתחום הכאב הוא קריטי, שכן הוא מאפשר בניית תוכנית טיפול מותאמת אישית המשלבת בין טכנולוגיות חדישות, פרוצדורות פולשניות ומענה תרופתי מדויק. רק התאמה אישית כזו, הלוקחת בחשבון את אורח חיי המטופל ומקור הכאב הספציפי שלו, יכולה להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים ולניהול יעיל של הכאב לטווח ארוך.